הערות בדיני שמיטת כספים

סימן סה

הערות בסימן הנ"ל

בין כסא לעשור תשע"ו

כבוד ידי"נ

הגאון הגדול

רבי יצחק מרדכי רובין שליט"א

רב ומו"צ בהר נוף ירושלים

כנהר שלום וכנחל שוטף

הנני מודה לו מקרב לב על הערותיו החשובות על מה שכתבתי בעניני פרוזבול בקובץ דרכי הוראה (י"ג).

א. בסימן א' כתבתי דכסף המונח בחשבון עו"ש הוי כפקדון ולא כהלוואה, וכלשון בנ"א שאדם מפקיד כסף לחשבונו, דכיון שכסף זה מזומן לו למשוך בכל עת שירצה, ללא כל צורך בהסכמת זולתו הו"ל כמונח בקופסא.

וכתב כת"ר לדון דהוי ככסף המופקד בקופת גמ"ח שרבים מפקידים בו הפקדות, וכי נאמר דהוי כפקדון, אלא פשוט דכיון שהגמ"ח מוציא כספים אלה הו"ל ככל מלוה דלהוצאה ניתנה, וכך גם בבנק דהלא אם יבואו כל הלקוחות בבת אחת למשוך את כספם מן הבנק לא יהיה ביד הבנק לתת להם את כספם.

ועוד כתב דכיון שכל הבנקים בארץ פועלים לפי היתר עיסקה כל ההפקדות מוגדרים כמחצה מלוה ומחצה פקדון, וחלק המלוה ודאי השביעית משמטת.

ולענ"ד נראה דאין חשבון עו"ש דומה לקופת גמ"ח או לכל הלוואה דעלמא, לא מצד העצם ולא מצד התייחסות בנ"א, דכיון שאינו מחוסר גוביינא כלל ובידו למשוך את כספו בלי להזדקק לאיש, הרי זה כאילו מונח בקופסא ובכל עת שירצה פותח את הקופסא ונוטל את כספו.

וכבר כתבתי במק"א (שו"ת מנח"א ח"א סי' ק"ט – ק"י) כעין זה גם לגבי דיני נחלות דכסף הנמצא בעו"ש הוי מוחזק ולא ראוי, ועוד כתבתי שם דאדם קונה ממש את כסף המופקד בחשבונו.

ויסוד הדבר דיש לנו לראות כסף זה ככסף בעין ממש.

ואין ההיתר עיסקה מגדיר את עיקר המציאות, ואינו אלא לרווחא למילתא לצאת מידי ספק כל חשש וכל ספק, וגם בשביל הלוואות עסקיות, משכנתאות ותוכניות חסכון שודאי דינם ככל הלוואה אחרת.

ב. עוד כתבתי שם טעם אחר למה אין שביעית משמטת כספים שבחשבון עו"ש, משום דעדיף ממשכון והוי כגבוי ממש.

ופקפק כת"ר דשאני משכון דהוי בידו ממש משא"כ בכסף שבבנק דמ"מ הוי מחוסר גוביינא, ועוד דהרי מעשים בכל יום שכספים שבחשבון עו"ש מעוקלים ע"י ביטוח לאומי וכדו' הרי דהוי מחוסר גוביינא.

אך כבר הבאתי שם את דברי הסמ"ע דאף אם המשכון הוי ביד הלוה בשעת השמיטה מ"מ הוי כגבוי משום דבע"ח קונה משכון, אף דבפועל הוי מחוסר גוביינא ממש וביד הלוה להבריחו, ומשו"כ נראה דק"ו הדברים לגבי חשבון עו"ש.

ומה שביד בע"ח לעקל הלא אף במה שבידו וקנינו בתוך הבית יש אפשרות לבע"ח לעקל, ואטו משום כך יש ריעותא בקנינו וחזקתו.

סוף דבר אלו הדברים התלויים בדקות הסברא ונטיית הלב ואין בהם הכרעה ברורה לכאן ולכאן, אני את נטיית לבי כתבתי.

מ"מ מודה אני מקרב לב למע"כ ששם עינו על דברינו והעיר הערותיו החשובות.

בידידות עמוקה

ובברכת גמח"ט

אשר וייס