סימן סט
האם יש חיוב לאפרושי מאיסורא בשמיטת כספים
כבוד האברך היקר…
הנני במענה קצר לשאלתו.
כבו' קיבל הלואה גדולה מדוד שאינו שומר תורה ומצוות, ובודאי יתבע את תשלום החוב לאחר שנת השביעית מבלי שיכתוב פרוזבול, ויעבור על מצות העשה של שמיטת כספים. האם עליו להתאמץ ולפרוע את החוב לפני שביעית אף שהדבר יהיה לו קשה ביותר.
נראה שאינו צריך להתאמץ כלל, דנראה פשוט שכל העבירה רובצת על המלוה בלבד ולא על הלוה.
"שמוט כל בעל משה ידו" כתיב, ואין המצוה אלא על המלוה להשמיט את החוב ולא יגוש את רעהו, אבל הלוה המשלם את החוב אינו עובר בעבירה כלל.
ואם משום לפני עור, הלא אינו מכשילו כלל ואיהו דעוית אנפשיה, וגם אין כאן מסייע לידי עוברי עבירה, דמאי הו"ל למיעבד.
ואף שמצווים כל ישראל להשתדל בעוז לאפרושי מאיסורא, ובמנחת אשר (דברים מהדו"ק סימן נ"ב) דנתי אם הלכה זו יסודה במצות התוכחה או בדיני ערבות, שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב), אך נראה פשוט דאינו חייב להוציא הוצאות ולטרוח טרחה גדולה לאפרושי מאיסורא, ומצוה זו קלה ממצות עשה שלגביה כתב הרמ"א (סימן תרנ"ו) שאינו צריך לבזבז הון רב על המצוות.
ובפרט כאשר מדובר במצות שמיטת כספים במי שאינו שומר תו"מ ואינו מודע כלל למצוה זו, דיש בזה כמה וכמה צדדים לקולא, ועיין בזה לעיל (סימן ס"ז – ס"ח).
והדרך הנכונה בזה שאכן יתאמץ לשלם טרם יעבור זמן הפרעון כדי שהמלוה לא יצטרך לנגוש אותו, או לחילופין אם אדם רגיש הוא הדוד המלוה יש לבקש ממנו שלא יתבע בעליל את פרעון החוב, ולהבטיח לו את תשלום החוב אף בלי שיתבע.
ביקר
אשר וייס