מסמך גאולה לגאולה

“קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה – קורין אותה באדר שני… דתניא קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה – קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון חוץ ממקרא מגילה. רבי אליעזר ברבי יוסי אומר: אין קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון… בשלמא רבי אליעזר ברבי יוסי – מסתבר טעמא, דאין מעבירין על המצות, אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא? – אמר רבי טבי: טעמא דרבי שמעון בן גמליאל מסמך גאולה לגאולה עדיף” (מגילה ו’ ע”ב).

ויש לעיין בעיקר סברא זו מה ענין יש להסמיך גאולה לגאולה, וביותר יש לעיין בזה דהרי להלכה קיי”ל דסברא זו גדולה ממה דקיי”ל בכל מקום דאין מעבירין על המצוות.

ונראה לבאר עפ”י הידוע דשני גדרים ושתי בחינות יש בנסים וכמבואר בדברי הרמב”ן בסוף פרשת בא, הניסים הגלויים והנסים הנסתרים.

וכך כתב רבינו הרמב”ן (שם פרק י”ג פסוק ט”ז):

“מן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כולה, שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם”.

ולמדנו מדבריו דכל תכליתן של הנסים הגלויים אינה אלא כדי שנלמד מתוכם על הנסים הנסתרים שהם יסוד כל התורה כולה.

וזה עיקר הנסיון לאורך הגלות בעיתות וזמנים של הסתר פנים שבהם אין אנו זוכים לגילוי שכינה בנסים שהם למעלה מדרך הטבע, להרגיש ולהשכיל ולהבין שחסדיו ית”ש חופפים עלינו ואופפים אותנו בכל יום תמיד.

אך יסוד זה שתי פנים לו, כמראה הבזק רצוא ושוב, מן הנסים הגדולים והמפרסמים אדם מודה בנסים הנסתרים, אך מאידך רק לכשנאמין בנסים הנסתרים ורק אם לאורך הגלות נתחזק בבטחון, באמונה שלימה ונצפה לקץ הימין בגילוי שכינה ולניסים גלויים, נזכה לנסים גדולים ומפורסמים.

וכמו שאמרו בילקוט שמעוני (פר’ בשלח רמז ר”מ):

“וכן אתה מוצא שאין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה שנאמר אתי מלבנון כלה וגו'”.

ולכן ראו חכמים להסמיך גאולה לגאולה ולהסמיך פורים לפסח, כי בפורים מתחזקים אנו בבטחון בנסים הנסתרים ומתוך אמונה זו מצפים אנו לראות בהתגשמות ההבטחה הנבואית (מיכה ז’ ט”ו):

“כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות” בביאת גואל צדק בב”א.

מתוך שיעור על פרשת שמיני