Endangering Ones Life to Save Another

“שניים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותים שניהם מתים, ואם שותה אחד מהן מגיע ליישוב, דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו. עד שבא רבי עקיבא ולימד, ‘וחי אחיך עמך’ – חייך קודמין לחיי חברך”

נחלקו בן פטורא ורבי עקיבא במקרה ששנים היו מהלכים בדרך, ולאחד מהם יש קיתון מים – האם חייב לתת גם לשני, ואז ימותו שניהם, או שישתה האחד ויחיה.

משמעות הסוגיה שבן פטורא סובר “ימותו שניהם ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו” – מסברה ולא מפסוק, ואילו רבי עקיבא דורש מהפסוק “וחי אחיך עמך” – חייך קודמים לחיי חברך.

המפרשים דנו בהסבר סברתו של בן פטורא, ומה הדין במקרה שהמים שייכים לאדם שלישי.