כל המעביר על מדותיו

מאמר ה

כל המעביר על מדותיו

"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך" (דברים ט"ז י"ח).

הנה בפסוק זה כתב הקדושת לוי פירוש המתאים לחודש אלול, בכל שעריך היינו שערים של מעלה, דביד כל אדם למנות לעצמו את שופטיו בבי"ד של מעלה, דבמדה שאדם מודד מודדין לו מן השמים (מגילה י"ב ע"ב) וכל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים (שבת קנ"א ע"ב). וכך אמרו גם בירושלמי (ב"ק ל"ו ע"ב) "סימן זה יהא בידך, כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך, אינך מרחם אין המקום מרחם לך". וכאשר אדם מוחל וסולח לכל, ומעביר על מדותיו, כך דנים אותו בשמים ברחמים ולא בדין.

וכן אמרו חכמים (ר"ה י"ז ע"א, יומא כ"ג ע"א) "כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו". ובימי הדין והמשפט כאשר כל אחד מתיירא מעבירות שבידו, חלים ורועדים מאימת יום הדין מתחזקים ומתנחמים אנו בהבטחה זו. ומשתדלים למחול ולסלוח ולהעביר על מדותינו כדי שנזכה גם אנו בעניינו שהקב"ה יעבור על כל פשעינו. בא וראה עד היכן הדברים מגיעים. בתענית (כ"ה ע"ב) אמרו "שוב מעשה בר' אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה ירד רבי עקיבא אחריו ואמר אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה אבינו מלכנו למענך רחם עלינו וירדו גשמים הוו מרנני רבנן יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו וזה אינו מעביר על מדותיו".

וביאור הדברים, יש לפעמים גזירת שמים שאי אפשר לבטל במדת הדין, אלא במידה שלפנים משורת הדין. רבי אליעזר הגדול בן הורקנוס אכן היה גדול הדור ובכל זאת תפלתו לא נתקבלה וגזירת שמים לא בטלה. רבי עקיבא לעומתו שהיה מעביר על מדותיו לפנים משורת הדין, כך מדדו לו מן השמים ואף תפילותיו נתקבלו לפנים משורת הדין ומיד ירדו גשמים.

בא וראה שני נביאים גדולים מתנבאים בסגנון אחד, מרנן ורבנן הבעש"ט והגר"ח מוולאז'ין. בקדושת לוי (פרשת נשא) כתב בשם הבעש"ט לפרש את הכתוב בתהלים "ה' צלך" הקב"ה נוהג עם האדם כצלו וכשם שכל תנועה שיעשה האדם קטנה כגדולה יעשה הצל אחריו, כך נוהג עמו הקב"ה, וכ"כ בנפש החיים (שער א' פ"ז בהג"ה). וכבר כתב כן השל"ה בשער הגדול בשם המדרש (מדרש והזהיר פרשת משפטים דף מ"ג ע"א).

בימי אלול כאשר מתכוננים אנו לימים הנוראים, סגולה זו עצומה היא, נאחוז בה ולא נרפנה, נעביר על מדותינו ונזכה בכך שהקב"ה יעביר לנו על כל פשעינו.